איך לגרום לקהל לזכור מה נגיד

נוכחים מטעם כוחותינו:
נלי (3.5)
יובל (2)
אשתי ואני (נסתפק בכך שיותר מבוגרים מנלי ויובל 😒)

במדורה של הגן שלידינו הביאו מפעיל,
לכן התקבצו סביב המדורה שלהם כמאה ילדים.

הילדות שלנו החליטו להצטרף להמולה
כדי לראות את הפלאים שעשה המפעיל.

אשתי הלכה עם הקטנה, והגדולה
הלכה עם כמה חברות מהגן.

בינתיים נשארתי כעשרים מטר מאחור
וניצלתי את ההזדמנות לאכול
נקניקיות טבעול משובחות.

לאחר כמה דקות ניגש אליי חבר ושואל:
"ככה עם שתי ילדות קטנות אתה נח?"
"ברור אחי, שיהנו מה הלחץ"
עניתי בנינוחות, תוך כדי שנוזל
לי קטשופ מהלחמניה.

הוא הקשה:
"רגע, איפה הילדות שלך?"
"הקטנה עם אמה, והגדולה… איפהשהו שם"
הצבעתי אל עבר הקבוצה הענקית.

"איפה שלך?" התעניינתי בכאילו.
"הילד שלי עם אמא שלו
והם בשורה הרביעית, שלישיים משמאל"
"אחי… אתה חייב ללמוד לשחרר"
עניתי בהתנשאות.

10 דק של נחת חלפו להן,
עד שאשתי חוזרת עם הקטנה ושואלת:
"נלי לא איתך?"
"מממ לא"
"שיט, לא מצאתי אותה בקבוצה הגדולה"

הלכתי לאמא של חברה של נלי
ושאלתי אם ראתה אותה.
"לפני כרבע שעה היא הלכה לכיוונך"

אוי לא.

מסתכל מסביב.
מאות ילדים והורים,
מתחיל להחשיך.
הרוח מתגברת, המדורות מעלות עשן סמיך.

אין זכר לנלי.

עובר בין הקבוצות השונות, צועק את שמה, כלום.

חולפות 10 דקות מורטות עצבים
עד שמצאתי אותה.
עומדת לבדה, עם מבט מפוחד
בצד השני של המתחם.

ניגשתי אליה, חיבקתי אותה חזק
וחשבתי לעצמי שאני בר מזל מטומטם.

חלפה שנה, ולקראת לג בעומר לפני
כמה ימים היא סיפרה לנו
שבשנה שעברה היא הלכה לאיבוד.
ושאם זה קורה שוב, צריך להישאר במקום.

מה למדתי:
1. להפסיק להתנשא.
2. שכאשר אנחנו חווים רגשות חזקים,
זה נצרב לנו בזכרון.

אם אנחנו רוצים לגרום לאנשים
לזכור מה אמרנו להם,
לא מספיק לדבר אל ההגיון שלהם.
לא מספיק שהמסר יהיה מחודד, מובנה ומדוייק.

אנחנו צריכים למצוא את הדרך לגרום להם להרגיש.

"people won't remember what you said or did, they will remember how you made them feel" Maya Angelou